פסק-דין בתיק תא"מ 43262-02-11

1.         תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש בהתנגשות רכבים מיום 15.7.10.

2.         הנהג ברכב שביטחה התובעת, מר אהרון פיליפ, נסע ברח' נתנזון בחיפה, רח' חד סטרי. משמאלו הגיע הרכב בו נהג הנתבע כשהוא מגיח מרח' משה אהרון. ההשתלבות ממשה אהרון לנתנזון הינה בפנייה שמאלה בלבד. זכות הקדימה היא לנוסע ברח' נתנזון, שכן בכיוונו של המגיע מרח' משה אהרון מוצב תמרור משולש (מעבר לכך שהרכבים מנתנזון מגיעים מימין ומדובר בהשתלבות של משה אהרון לתוך נתנזון).

3.         הרכבים התנגשו והוגשו תמונות הנזק:

הנזק לרכב שביטחה התובעת הינו בפינת שמאל קדמית ומדובר בפגיעת מעיכה של  ממש כעולה מתמונה ת/1.

הנזק לרכב בו נהג הנתבע הינו בפינת ימין קדמית כעולה מתמונת נ/1.

4.         נתונים אלה שצוינו אינם שנויים במחלוקת ושני הנהגים אישרו אותם.

5.         הנתבע טען כי ניסה להשתלב בתנועה כאשר הרכבים הנוסעים בנתנזון התקדמו במהירות ששואפת ל-0 קמ"ש בשל פקק ארוך, ואילו היה עוצר עד חלוף הפקק היה צריך לחכות 3 וחצי שעות.

6.         לטענתו יכול היה פיליפ אהרון  למנוע התאונה והנתבע כלל אינו אשם בה.

7.         ב"כ התובעת הפנה לכך שטענת הפקק לא נטענה בכתב ההגנה ולא הוכחה. עלי דווקא מקובלת טענת הנתבע שהרכבים שנסעו בנתנזון, נסעו במהירות איטית בשל פקק, שכן גם פיליפ אהרון ציין שלא היה יכול לנסוע מהר במקום.

8.         עניין זה אינו משנה כמלוא הנימה, ואף מחזק את התוצאה שהנתבע נושא באחריות המלאה לקרות התאונה של אי מתן זכות קדימה תוך אי ציות לרמזור משולש.

9.         הנתבע טען שאינו זוכר היכן פגע בו רכב התובע אולם הוגשה כאמור תמונה נ/1 שצילם מר פיליפ ומלמדת על פגיעת שפשוף בפינת ימין קדמית של רכב הנתבע בנסותו להשתלב שמאלה.

10.        גם הנזק שנגרם לרכבו של מר פיליפ מלמד על כך שכבר הספיק לנסוע (כאמור בנסיעה איטית) ולהיכנס למפגש הרחובות נתנזון-משה אהרון ואז הגיח רכב הנתבע ותוך כדי פניה שמאלה "גילח" את רכבו בפינת שמאל קדמית ביוצרו פגיעת מעיכה שנקרא היטב בתמונה ת/3.

11.        דווקא הנסיעה האיטית ומיקום הפגיעה ממש בצומת ובפינות הרכבים מלמדת על כך שהנתבע הוא שלא נהג בזהירות ויכולת המניעה של מר פיליפ אהרון לא היתה קיימת, היינו שאין אף אשם תורם. שכן, לו הספיק הנתבע כטענתו, להשתלב כבר בנסיעה לתוך רח' נתנזון (מדובר היה כאמור בנסיעה איטית של מר פיליפ אף לשיטת הנתבע), הרי הפגיעה היתה נגרמת בצד ימין של רכב הנתבע או מאחורה. הנתבע לא הספיק להשתלב, כטענתו, ופשוט חתך את מסלול נסיעתו של מר פיליפ אהרון, שנסע כאמור בנסיעה איטית, וההתנגשות היתה ממש במפגש הרחובות.

12.        האשם המלא לקרות התאונה רובץ אפוא לפתחו של הנתבע 1. למותר לציין כי התנהגות מנומסת המאפשרת גם למי שאינו בעל זכות הקדימה להשתלב בתנועה במצב של פקק הינה התנהגות ראויה, ואולם מה שקרה כאן, כעולה מן המכלול, הינו פשוט נהיגה לא זהירה מצד הנתבע 1 תוך אי ציות לתמרור תן זכות קדימה.

13.        התביעה נתמכה בחוות דעת שמאי, חשבון שכר טרחתו, ואף בחשבונית המוסך ובהוראות תשלום. חוות הדעת השמאית לא נסתרה ואני מקבל, אפוא, שהתביעה הוכחה במלואה.

14.        אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר:

א.         סך של 9,190 ש"ח שהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (22.2.11).

ב.         שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 2000 ש"ח.

ג.          החזר האגרה ששילמה התובעת כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה.